אירינה גורליק

אירינה גורליק היא נצר למשפחה תיאטרלית של כמה דורות. בילדותה בילתה אירינה שעות ארוכות מאחורי הקלעים של תיאטרון "מיקרו" בעיר סרטוב, כאשר היא מתבוננת מקרוב בעבודותיהם של אביה ואימה, לב גורליק ולודמילה רבניצקי, שהיו אומנים בעלי שם בברה"מ דאז.

לאחר סיום לימודי הבלשנות באוניברסיטת סרטוב, החלה לעבוד בתיאטרון ילדים. בשנים 1976 - 1986 תפקדה כעוזרת במאי בתחום הספרותי. במהלך עשור זה, כתבה מחזות שהועלו בתיאטרון, יותר ממאה שירים להצגות, 5 תסריטים לסרטים מצוירים ודוקומנטריים, מספר תוכניות לטלוויזיה וערכה תוכניות רדיו בנושאי תיאטרון, במקביל, כתבה לעיתונים שונים ועבדה עם הוצאות לאור בעיר סרטוב. בשנים 1986 - 1990 פנתה אירינה ללמד במכללה ללימודי תיאטרון, ואחר כך בחוג ללימודי תיאטרון בקונסרבטוריון של סרטוב. במקביל, עבדה כבימאית בפילהרמוניה של סרטוב והייתה למבקרת התיאטרון של העיתון, "חדשות סרטוב".    תפקיד זה קידם אותה לראש מחלקת התרבות בעיתון "סרטוב". בשנת 1993 עלתה לישראל יחד עם בעלה ושני ילדיה. בשנת 1994 יסדה אירינה סטודיו לתיאטרון לבני נוער בתמיכתה של עיריית ירושלים.
 
במהלך חמש השנים הבאות הועלו במסגרת הסטודיו חמש הצגות: "לבבות זהב" – ע"פ יצירותיו של א. סלפוסקי "צל" – ע"פ המחזה מאת א. שוורץ "אקס ליבריס" – ע"פ מספר יצירות רוסיות וזרות "לכו לתיאטרון" – קומפוזיציה בנושאי תיאטרון "חלום ליל חורף"* – ע"פ אגדות מאת ס. קוזלוב *ההצגה האחרונה היוותה שלב משמעותי בעבודת הסטודיו.

משנת 1999 הופיעה הקבוצה של אירינה גורליק (שהפכה ברבות הימים לתיאטרון "מיקרו") עם ההצגה "חלום ליל חורף" בפני קהל רחב יותר, והתיאטרון שנוצר החל לצבור כוח יצירתי, כאשר במהלך השנים שלאחר מכן, הועלו שתי הצגות נוספות בבימויה של אירינה: "משחק האהבה והגורל" – ע"פ המחזה מאת פ.מריבו ו"אגדה על אושר ללא סוף" – ע"פ המחזה מאת א. פלנצדורף.